#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיד. א האם מותר לת&quot;ח לצאת לשוק במנעלים מטולאים ובבגדים מלוכולכים?	"גנאי הוא לת&quot;ח שיצא במנעלים מטולאים לשוק ודוקא בטלאי ע&quot;ג טלאי.<p dir=""rtl"">כל ת&quot;ח שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה שנאמר &quot;כל משנאי אהבו מות&quot; אל תקרי משנאי אלא משניאי. ורבב בגלימא, ובלבוש שהוא פנימי רק רבד (שכבת זרע).</p>"	שבת קיד.		טו
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיד. ב איזהו ת&quot;ח שמחזירים לו אבדה בטביעות עין, ממנים אותו פרנס על הציבור, בני העיר עושים לו מלאכתו?	"מחזירים לו אבדה בטביעות עין - המקפיד על חלוקו להפכו.<p dir=""rtl"">ממנים אותו פרנס על הציבור - כל ששואלים אותו דבר הלכה ואמרה. בחדא מסכתא: באתריה. בכוליה תנויא ואפי’ במסכת כלה: בריש מתיבתא. </p><p dir=""rtl"">בני העיר עושים לו מלאכתו - שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמים, והני מילי למטרח ברפתא.</p>"	שבת קיד.		טו
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיד. ג האם חלבי שבת קרבים ביוה&quot;כ ולהיפך [וכן לקפל את הכלים] ומנין (ובמאי פליגי)?	"ר' ישמעאל אומר מקפלים את הכלים ומציעים את המיטות מיוה&quot;כ לשבת ולא משבת ליוה&quot;כ דכתיב &quot;עולת שבת <u>בשבת</u>ו&quot; אבל לא של יוה&quot;כ בשבת דכתיב 'בשבת<u>ו</u>' ואין צריך לרבות של שבת ביו&quot;ט שפשיטא ליה שהרי סובר שאף נדרים ונדבות קרבים ביו&quot;ט.<p dir=""rtl"">ר&quot;ע סובר שאין נדרים ונדבות קרבים ביו&quot;ט ולכן '<u>בשבת</u>ו' מרבה של שבת ביו&quot;ט אבל לא ביוה&quot;כ דכתיב 'שבת<u>ו</u>'</p>"	שבת קיד.		טו
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיד: א הא דתניא 'יוה''כ שחל להיות ע''ש לא היו תוקעין' האם זה גם כר' ישמעאל שאומר חלבי שבת קרבים ביוה&quot;כ?<p dir=""rtl"">ומדוע אין תוקעים כדי שידעו שיוה&quot;כ מותר בקניבת ירק?</p>"	"יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי אמר שזה רק כר&quot;ע שאין חלבי שבת קרבים ביוה&quot;כ אבל לר' ישמעאל יש לתקוע שידעו שחלבי שבת קרבים ביוה&quot;כ. רב אשי אמר לו שזה כדברי הכל שכהנים זריזים הם ואין צריך לידע אותם שחלבי שבת קרבים ביוה&quot;כ.<p dir=""rtl"">אין תוקעים שידעו שמותרים בקניבת ירק, לרב יוסף שאין דוחים שבות להתיר, לרב שישא בריה דרב אידי רק שבות קרובה התירו ולא שבות רחוקה, ומחורתא כרב יוסף שהרי לא תוקעים ביו&quot;ט שחל במוצאי שבת שידעו שמותרים בשחיטה.</p>"	שבת קיד:		טו
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיד: ב יוה&quot;כ, יוה&quot;כ שחל להיות בשבת, האם מותר בקניבת ירק ומדוע?	"התירו קניבת ירק ביוה&quot;כ מהמנחה ולמעלה מפני עגמת נפש. דבי רב יהודה הקדימו קודם המנחה ואמר להם שבאה אגרת ממערבא בשם ר' יוחנן שאסור (כלל).<p dir=""rtl"">אם חל יוה&quot;כ בשבת אמר רבי זירא וי&quot;א רבי אבא בשם רב הונא שאסור דכתיב &quot;שבתון&quot; ואין לומר שבא לאסור מלאכה שהרי כבר נתרבה מלא תעשו כל מלאכה אלא לקניבת ירק. ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן שמותר וכן איתא בברייתא, ומה דכתיב 'שבתון' כדי לעבור על מלאכת שבת בעשה ולא תעשה.</p>"	שבת קיד:		טו
